Sar00t

[Ras Saadon]

הערך של חינוך


"החיים מלאים במבחנים ומצוקות, ואדם במאבק שלו לשרוד ולהנחות את גורלו חייב להיות מוכן לאתגרים רבים אלו, במיוחד בעולם המודרני שלנו.
חינוך יכול לרתום את הפוטנציאל העצום של האדם ולאפשר לו להצטייד ביעילות רבה יותר למאבק החיים כך שהוא יוכל לנצל את חוזקו וחוכמתו ברמה הגבוהה ביותר והאנושות הרוויחה מזה במשך השנים.
האדם התקדם רבות בתחומי המדע והטכנולוגיה אך הוא לא עשה מאמץ מקביל להעשיר את עצמו ברוחניות.
החומרניות של היום רומסת את הערכים הרוחנים לדרגה שהיום אנו רואים חברות חסרות מנוחה ומהפכות חברתיות רבות, דבר שהפך תופעה נפוצה בכל העולם.
אם האנושות לא תחזור להערכים המכובדים של פעם שאפשרה לדורות קודמים להתמודד באומץ עם המצוקות שהם עברו בחיי היום יום אנחנו לא רק נכשיל את עצמנו, אלא גם את צאצאנו.
כדי להתקדם במשימתנו המכובדת ולשים את עצמנו על הדרך הנכונה, אנו חייבים ללמוד ולשאוב בשפע מהמסורת הרוחנית רבת הערך שאבותינו ואבות אבותינו הנחילו לנו.
דבר זה יתן לנו עוצמה ותחושת המשכיות, דברים אשר חשובים בשביל התקדמות והתפתחות.
למידה וידע עז מטפחים דמות אצילית ומקנים חוכמה.
ליחידה המשפחתית ולמוסד לימודי יש אחריות עצומה במאמצים אלו כיוון שהם הבסיס לפיתוח לאומי ושגשוג.
יבול החיים הוא דמות שגודלת עם הזמן וזה הגורם שקובע את עתיד האדם, וגורלו.
אנחנו תמיד נישא במוחינו את זה ובמעשינו כך אנחנו נתחמק מאסון אישי ולא נביא השפעה עוינת על אחרים.
תקוותינו היא שהחינוך שרכשתם כאן יאפשר לכם, הכיתה בוגרת, להתמודד בנחישות עם האתגרים שתתמודדו איתם במשימות העתיד שלכם כך שתיהיו השפעה חיובית על הגדילה והתפתחות של מדינתכם.
אתם צריכים להיות מודעים לעובדה שזה לא רק הישג אקדמאי שמצופה מכם.
אלא אם כן הידע שלכם ואימוניכם ייושמו למטרות יאות ומעשיות הם יתבזבזו כמו מאגר כסף ואתם תיהיו בדיוק כמו הלא מלומדים במובן זה.
חינוך גבוהה שהתמזל מזלכם לתמיד בו, גורר אחריו אחריות כבדה ומחוייבות.
אנשים אשר היה להם את המזל הטוב ללמוד את מה שאתם למדתם, צריכים תמיד לאמץ גישה הגיונית הרואה לרחוק פיתרון לבעיות שאיתן הם יתמודדו במהלך הקריירה שלהם וצריכים לעשות מאמצים למצוא פתרונות סופיים להן אשר יתאימו לתנאים המקומיים.
בעתיד אתם תצטרכו לשרת את מדינתכם האהובה עם כנות ולגלות נאמנות בהתאם לחוק הזהב "אהב את שכנך כמו שאתה אוהב את עצמך" כיוון שרק אז תיהיו שימושיים לעצמכם ולחברי מדינתכם.
אין דבר יותר משתלם וגמולי בחיים מאשר לעבוד למען רווחתם של אחרים.
אדם יכול להפיק יותר הנאה בלתת מאשר בלקבל.
אלה מכם אשר הייתה להם את ההזדמנות ללמוד צריכים תמיד לעמוד לשירותם של אלו שלא ניתנה להם הזדמנות זו.
לכן זה לא רק היחיד אלא הקהילה ככלל אשר תרוויח מן המעלות של חינוך.
מילות התנ"ך הקדוש "תן, וינתן לך" שוות קיום בחיי היום יום.
זוהי אמונתינו ההדוקה שאם תתנתק מאהבה עצמית, סיפוק תאוותך ותשתחרר מרצונותיך הארציים אתה תוכל לעשות תרומות ענק, למשפחתך, קהילתך ומדינתך.
מי יתן וה' יברך וידריך את חברי הכיתה הבוגרת של השנה הזו ויכתיר את עתידם עם הצלחה"

הוד מעלתו, היילה סילאסי הראשון,
טקס סיום של אוניברסיטת אסמרה, הראשון לאוגוסט 1971.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[Ras Saadon]

המהות של כוח


הכח שאתה מחזיק הוא רק צד אחד של המטבע, הצד השני הוא אחריות. אין כח או סמכות ללא אחריות ומי שמקבל את האחד לא יכול להתחמק מן השני.
כל אחד מכם וכל משרת של העם והאומה האתיופית צריך להרהר היטב על מילים אלו, לקחת אותן אל ליבו, ולהדריך את התנהגותו בהתאם אליהן. זה האתגר שאתם עומדים בפניו היום, תנו לעבודתם במהלך השנה להראות את יכולתיכם לעמוד בהן.

הוד מעלתו, הקיסר היילה סילאסי הראשון.
הערות סיום של הנאום לפרלמנט, השני לנובמבר 1966.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[פרנקו]

כול הכבוד לך על מה שאתה עושה באמת...
מאיפה אתה מביא את הכול? אתה מתרגם לבד?
_________________
הבורות היא האושר העילאי

[Ras Saadon]

יש לי כמה אתרים עם כל מיני נאומים ואני משתדל לבחור את אלה שנראים לי טובים ורלוונטים, אני מתכנן גם בקרוב להוסיף נאומים של גרווי שאת זה אני יביא מהספר עליו Marcus Garvey: Life and Lesson.
לגבי השאלה השניה כן אני מתרגם לבד בגלל זה אם זה נראה קצת לא מקצועי תנסו לסלוח לי .
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[פרנקו]

אז זהו שההפך אתה מתרגם ממש יפה....
וסליחה אבל האר את עניי מי הוא גרווי?
_________________
הבורות היא האושר העילאי

[Ras Saadon]

מרקוס גרווי, תסתכל בפתיל "ראסטפארי, קצת היסטוריה ומידע."
כתוב שם בקצרה עליו, אני מתכוון להרחיב עליו הרבה יותר בקרוב.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[woman of jah]

אני אשמח אם תתרגם את הנאום שלו מול האום ב4/10/63.(שממנו נלקחו המילים לשיר WAR של בוב מארלי). נורא חשוב שיותרגם לעברית לדעתי יש בו המון מסרים (כמו כל שאר הנאומים)

ושוב אתה עושה עבוד מבורכת תודה
_________________


"לטבע אין חוקים יש לו דרכים" - מלכת באדולינה

[פרנקו]

מצתרף לבקשה..
_________________
הבורות היא האושר העילאי

[Ras Saadon]

וואי וואי איזה פרויקט זה חח, נאום כל כך ארוך , בכל מקרה תירגמתי קצת יותר מחצי, אני חושב שמחר זה כבר יהיה פה.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[woman of jah]

ושוב, תודה.

לילה קסום
_________________


"לטבע אין חוקים יש לו דרכים" - מלכת באדולינה

[Wicked-Wacko]

סעדון אתה פשוט מלך. מלך!
_________________
מיעו, למען עתיד ילדנו

[fiendish grandma]

טל גבר גבר
_________________
אור ואהבה לכולנו (:

פש-טי-דע דע דא דע דא דע
דא דא דע דע דא דעעעע

[איתי]

התגובה ה11, בשעה 11:11...


..?!

[fiendish grandma]

התגובה ה12, בשעה 20:40....


_________________
אור ואהבה לכולנו (:

פש-טי-דע דע דא דע דא דע
דא דא דע דע דא דעעעע

[Ras Saadon]

לאחר מאמצים רבים, הנה הוא אני מקווה שזה בלי יותר מידי טעויות כי ממש לי היה לי כח לעבור על זה מחדש ולבדוק.


פניה אל האום



אדוני הנשיא, נציגים מכובדים:

לפני 27 שנים, כקיסר של אתיופיה עליתי לדוכן הנואמים בג'נבה, שוויץ, כדי לפנות לחבר הלאומים וכדי לבקש להפסיק את ההרס שמדינתי חסר ההגנה הייתה נתונה אליו, ע"י הפולש הפשיסטי. דיברתי אז גם אל למוסר העולמי וגם למענו. מילותיי לא זכו לתשומת לב אבל ההיסטוריה תעיד על נכונות ההזהרות שנתתי ב1936.

בגוף הזה(האו"ם) מקודש העיקרון של ביטחון קולקטיבי שאני נכשלתי לעורר בג'נבה. כאן, בכנס זה, שוכבת התקווה הטובה ביותר, אולי אחרונה, של השירדות המין האנושי בדרך שלום.

ב1936 הצהרתי שלא האמנה של חבר הלאומים שהייתה בסכנה אלא מוסר עולמי.
התחייבויות, אמרתי אז, הן חסרות ערך אם הרצון לשמור אותן הוא נעדר.
כתב הזכויות של האו"ם מביע את השאיפה המכובדת ביותר של האדם:
התכחשות לכוח ככלי ליישב מחלוקות בין מדינות, ההבטחה של זכויות אדם וחירויות יסוד בלי הבחנה בין גזע, מין, שפה או דת, וההגנה על בטיחות עולמית ושלום.

אבל גם אלה, כמו האמרות של האמנה(של חבר הלאומים), הן רק מילים, ערכם תלוי לחלוטין על רצוננו לקיימן ולכבדן ולתת להן תוכן ומשמעות. השמירה על שלום והבטחה של זכויות אדם בסיסיות, דורשות אומץ ודריכות אין סופית: אומץ לדבר ולפעול, ואם נחוץ, לסבול ולמות למען אמת וצדק, דריכות אין סופית שהעברה הכי קטנה על חוקי המוסר העולמי לא תעבור ללא גילוי ותיקון. לקחים אלו חייבים להילמד מחדש ע"י כל דור מצליח, והדור הזה הוא בר מזל שלמד מאחרים מאשר מהתנסותו האישית המרירה. האירגון הזה וכל אחד מחבריו נושאים אחריות מוחצת ואדירה: לספוג את החוכמה של ההיסטוריה וליישם אותה לבעיות של ימינו, כדי שדורות העתיד יוכלו להיוולד ולמות בשלום.

המוניטין של האו"ם במהלך שנות חייו הקצרים מעניקים לאדם בסיס איתן של עידוד ותקווה לעתיד. האו"ם העז לפעול שחבר הלאומים לא, בפלסטין, בקוריאה, בסואץ ובקונגו. אין אחד מאיתנו היום שתוהה איך יגיב גוף זה כאשר גורמים ופעולות מועמדים בסימן שאלה. הדעה של האירגון הזה משמשת היום כגורם משפיע על ההחלטות של חבריו. מוקד התעניינות של העולם, מכוון ע"י האו"ם על העבירות של ממורמרי החברה, הוכיח את עצמו עד עכשיו כאמצעי בטיחות יעיל כנגד תוקפנות לא מרוסנת וכנגד הפרה חסרת גבולות של זכויות אדם.

האו"ם ממשיך לשרת כמקום הדיון למדינות אשר יש להן עימות אינטרסים שבו יוכלו להניח את טענותיהן לפני דעת העולם. זה עדיין משמש כפתח מילוט חיוני שבלעדיו, הלחצים המתגברים היו הופכים ממזמן לפיצוץ קטסטרופלי. מעשיו והחלטותיו הגבירו את קצב השגת החירות לאנשים באפריקה ואסיה. מאמציו תרמו לפיתוח תנאי המחיה בכל קצבות העולם.

על זה, כל האנשים צריכים להגיד תודה. בעומדי כאן היום, כמה חלושים, כמה מרוחקים הזיכרונות של 1936. כמה שונות הגישות של אנשים ב1963. אז חיינו באווירה של פסימיות מחניקה. היום אופטימיות זהירה אך עליזה שולטת ברוח. אך כל אחד מאיתנו כאן יודע שמה שהושג אינו מספיק.

כוח השיפוט של או"ם היה ועדיין נתון לתיסכול כאשר חברי מדינות יחידים התעלמו מההצרותיו וזילזלו בהמלצותיו. מקורות האירגון נחלשו כאשר חברי מדינות התחמקו מן מחובותיהם אליו. לעגו לסמכות של האירגון כאשר חברי מדינות המשיכו להפיר את פקודותיו כדי שיוכלו להמשיך ולרדוף אחר מטרותיהם. הצרות שהמשיכו להציק לנו, קיימות למעשה אצל כל חברי האירגון, אך האירגון נשאר חסר עונים לאכוף פתרונות קבילים. כיוצר והאוכף של החוק הבין לאומי, מה שהאו"ם הצליח להשיג עדיין לא מגיע, באופן מצער, למטרתנו של קהילה בין לאומית של מדינות.

זה לא אומר שהאו"ם נכשל. חייתי זמן רב מידי בשביל לשמור אשליות לגבי תבונותיו העליונות של האדם כשהוא ניגש לעימות חריף כאשר העניין הוא שליטה על ביטחון וענייני רכוש. אפילו לא עכשיו, כאשר כל כך הרבה נמצא בסכנה, היו מדינות רבות מפקידות ברצון את גרוליהן לידי אחר.

למרות זאת, זה האולטימטום שעומד פנינו: להבטיח את התנאים שלפיהם אנשים יפקידו את בטיחונם ליישות גדולה יותר או להסתכן בהשמדה, לשכנע אנשים שהגאולה שלהם נמצאת בכניעה של אינטרסים לאומים ומקומיים למען האינטרסים של האנושות, או לסכן את עתיד האדם. אלו הן מטרותינו, אתמול בלתי ניתנות להשגה, היום הכרחיות, שאנו חייבים לעבוד כדי להשיג.

עד שמטרות אלו יושגו, עתיד האנושות בסכנה ושלום תמידי, עניין של השערה. אין נוסחת קסם אחת, צעד פשוט אחד, אין מילים, בין אם כתובות באמנה של אירגון או בהסכם בין מדינות, שיכולים להבטיח לנו באופן אוטומטי את מה שאנו מחפשים. שלום זה בעיה יום יומית, תוצאה של המון אירועים ושיפוטים. השלום הוא לא משהו שקיים הוא משהו שנוצר. אנו לא יכולים לברוח מן האפשרות האיומה של אסון ע"י טעות בשיפוט. אך אנו כן יכולים להגיע להחלטות הנכונות לגבי הבעיות הפעוטות, הרבות שכל יום מציב, ולכן אנו יכולים לעשות את תרומתנו ואולי הכי הרבה שמתקבל על הדעת ב1963 מאיתנו הוא השימור של השלום. כאן האו"ם שירת אותנו, לא במושלמות אך ביעילות. ובכדי לשפר את האפשרויות שהאירגון יוכל לשרת אותנו טוב יותר, אנו משרתים ומביאים קדימה את מטרותינו החשובות ביותר.

אני יזכיר בקצרה היום שתי נושאים בפרט שהם הדאגה העמוקה של כל האנשים: פירוק נשק והקמת שוויון אמיתי בין כל האנשים. פירוק נשק נהיה הדבר המחייב פעולה דחופה של זמננו. אני לא אומר זאת בגלל שאני משווה חוסר נשק לשלום, או בגלל שאני מאמין שלהביא סוף למירוץ החימוש הגרעיני מבטיח באופן אוטומטי שלום, או בגלל שסילוק של ראשי נפץ גרעיניים ממחסני הנשק יביא איתו שובל של שינוי בגישה, הנחוץ למען יישוב מחלוקות בדרכי שלום. פירוק נשק חיוני היום, בפשטות, בגלל היכולת ההרסנית העצומה של האדם.

אתיופיה תומכת בהסכם להפסקת ניסויים גרעיניים באטמוספרה כצעד למען מטרה זו, אפילו שזהו רק צעד חלקי. אומות עדיין יכולות לשכלל נשקים להשמדה המונית ע"י ניסויים תת-קרקעיים. אין ערובה כנגד חידוש פתאומי, לא מוצהר של ניסויים גרעינים באטמוספרה.

המשמעות האמיתית של הסכם כזה היא, שהוא מכניס את המדינות שנושאות משא ומתן למצב של קיפאון שקט, קיפאון שמודה בעובדה הברורה, הבלתי נמנעת שאף אחד מהן לא תשרוד את ההרס הטוטאלי של מלחמה גרעינית, קיפאון שנותן לנו ולאו"ם מרווח נשימה כדי לפעול.

הנה אתגרנו והזדמנותנו. אם הכוחות הגרעיינים מוכנים להכריז שביתת נשק, בואו נתפוס את הרגע כדי לחזק את המוסדות והנוהלים שישרתו כאמצעי יישוב מחלוקות בדרכי שלום. מחלוקות בין אומות ימשיכו לקום. העניין האמיתי הוא אם הם יפתרו בכוח או בדרכי שלום המנוהלות ע"י מוסדות הגונים. האירגון הזה הוא המוסד הגדול ביותר מהסוג הזה, ואנו מחפשים או"ם חזק יותר, וכאן אנו נמצא את הביטחון לעתיד שקט.

אם פירוק נשק יעיל היה מושג ואם כל הכספים שמופנים אל מירוץ החימוש היו מופנים לשיפור מצבו של האדם, אם היינו מתרכזים רק על השימושים הלא אלימים של ידע גרעיני, באיזה כמות ובאיזה מהירות היינו משנים את המצב של האנושות. זאת צריכה להיות מטרתנו.

כשאנו מדברים על שווין בין בני אדם, אנחנו מוצאים גם אתגר והזדמנות: אתגר לנשום להכניס חיים חדשים לתוך האידאלים של האמנה, הזדמנות להביא אדם קרוב יותר אל חופש ושווין אמיתי. ולכן קרוב יותר אל אהבת השלום.

מטרת השווין שאנחנו מחפשים הוא ניגוד של ניצול של אדם אחד ע"י אחרים, כאלה שדפי ההיסטוריה, במיוחד אלה שנכתבו על יבשת אפריקה ואסיה, מדברים ארוכות עליו. נצלנות, לפי הנראה, לובשת פנים רבות. אבל לא משנה איזה מסווה היא תופסת היא רוע שצריך להימנע ממנו במקומות שהוא לא קיים, ודבר שצריך לרסקו איפה שהוא כן קיים. זוהי המשימה המקודשת של ארגון זה שהחלום של שווין יקום סוף סוף לכל האנשים שהוא נמנע מהם, להבטיח שניצול לא יבוא בצורות אחרות במקומות שהוא כבר גורש.

כמו שאפריקה חופשיה קמה בעשור האחרון, כך קמה מתקפה חדשה על ניצול, במקומות שהוא עדיין קיים. ובשילוב זה שכל כך נפוץ בהיסטוריה, זה עורר ועודד את שאר האנשים ההתלויים לחדש את מאמציהם לזרוק מעליהם את העול שדיכא אותם ולטעון את זכותם מלידה של שני האידאלים, חירות ושווין. מאבק זה הוא מאבק להקים שלום, ועד שניצחון יהיה בטוח, האחווה וההבנה ההיא שמזינה ונותנת חיים לשלום יכולה להיות רק חלקית ולא שלמה.

בארצות הברית של אמריקה, המנהל של הנשיא קנדי מוביל מתקפה נמרצת לחסל את השריד של הפליה גזענית מהארץ הזו. אנו יודעים שמחלוקת זו תנוצח והישר ינצח. בזמן זה של מבחן, צריכים לעודד ולעזור למאמצים כאלו, ואנו צריכים לתרום את הסימפטיה שלנו למנהל האמריקאי היום.

במאי האחרון, באדיס אבבה, כינסתי אסיפה של ראשי ממשלות ומדינות אפריקה. בשלושה ימים , 32 האומות שיוצגו בכינוס זה, הדגימו לעולם שכאשר הנחישות והרצון נמצאים, אומות ואנשים בעלי רקע שונים יכולים ויעבדו ביחד. באחדות, למען ההשגים של מטרות משותפות והבטחה של שווין ואחווה שאנו רוצים.

לגבי השאלה של הפליה על בסיס גזע, הועידה של אדיס אבבה לימדה, לאלה שילמדו, את השיעור הבא: שעד שהפילוסופיה שמחזיקה גזע אחד עליון ואחר נחות סוף סוף תינטש ותהרס באופן סופי: עד שלא יהיה מעמד ראשון ומעמד שני של אזרחים של כל מדינה: עד שצבע עורו של האדם לא ישנה יותר מצבע עיניו: עד שזכויות אדם ינתנו באופן שווה בלי הקשר לגזע: עד יום זה, החלום של שלום תמידי ואזרחות עולמית והחוק של מוסר עולמי ישאר רק אשליה חולפת, שתירדף אך לעולם לא תושג: עד שהמשטרים המבוזים והעצובים שמחזיקים את אחינו באנגולה, במוזמביק ובדרום אפריקה, בעבדות תת-אנושית יופלו ויהרסו: עד שגזענות ודעות קדומות וזדוניות ואנוכיות לא אנושית יוחלפו בידי הבנה, וסובלנות ורצון טוב: עד שכל האפריקאים יעמדו וידברו כיצורים חופשיים, שווים בעיני כל אדם, כפי שהם בעיני שמים: עד יום זה, היבשת האפריקאית לא תדע שקט. אנחנו האפריקאים נילחם אם נצטרך, ונדע שננצח, כיוון שאנו בטוחים בניצחון הטוב על רוע.

האו"ם עשה כל כך הרבה, גם באופן ישיר וגם עקיף, כדי להגביר את קצב היעלמות ההפליה והעריצות מן העולם. בלי האפשרות לכוון את דעת העולם אל אפריקה ואסיה, דבר האירגון סיפק, המטרה בשביל רבים הייתה עדיין נמצאת לפניהם והמאבק היה לוקח זמן רב יותר. בגלל זה, אנחנו אסירי תודה.

אך יותר יכול להעשות. הבסיס להפליה גזענית וקולוניאליזם היה כלכלי ובעזרת נשקים כלכליים רשעים אלה ינוצחו. בהמשך להחלטות שאומצו בישיבה באדיס אבבה, מדינות אפריקה נקטו אמצעים מסוימים בתחום הכלכלה שאם יואמצו בידי כל חברי האו"ם ישנו אי-פשרנות להיגיון. אני מבקש היום, דבקות לאמצעים אלו בידי כל אומה שמיוצגת כאן שבאמת מסורה לעקרונות שמבוטאים באמנה.

איני מאמין שפורטוגל ודרום אפריקה מוכנות לבצע התאבדות כלכלית או פיזית אם חלופות מכובדות והגיוניות קיימות. אני מאמין שחלופות כאלה יכולות להימצא. אך אני גם יודע שאם לא ימציאו פתרונות בדרכי שלום, עצה של מתינות לא תעזור בכלל ועוד מכה תונחת על אירגון זה שתכביד ותחליש עוד יותר את יעילותו במאבק להבטיח את ניצחונו של השלום והחירות כנגד כוחות המריבה והעריצות. כאן ההזדמנות מוגשת לנו. אנו חייבים לפעול כשאנו יכולים כאשר ההזדמנות קיימת להפעיל לחצים מוצדקים שנמצאים בידינו שמא הזמן יגמר ונהייה חייבים להשתמש באמצעים פחות שמחים.

האם האירגון הזה היום מחזיק בסמכות וברצון לפעול? ואם לא, האם אנו מוכנים לכסות אותו עם כח ליצור לאכוף את השילטון של החוק? או שהאמנה הזו היא רק אוסף של מילים, בלי תוכן ותכלית, בגלל שהרוח החיוניות חסרה? הזמן לחשוב על שאלות אלו הוא קצר מאוד. דפי ההיסטוריה מלאים במקרים שבו הלא רצויים ומצריכי הזהירות בכל זאת קרו בגלל שהאדם חיכה לפעול עד שהיה מאוחר מידי. איננו יכולים לשאת עיקוב כזה.

אם אנו רוצים לשרוד, האירגון הזה חייב לשרוד. כדי לשרוד, הוא חייב להתחזק. חייבים להעניק לאלו שמוציאים לפעול סמכויות רחבות ידיים. האמצעים בשביל לאכוף את החלטותיו חייבים להיות מבוצרים, ואם הם לא קיימים חייבים להמציא אותם. חייבים להקים נוהלים להגן על והקטן והחלש כאשר מאויימים ע"י הגדול והחזק. כל האומות שמקיימים את תנאי החברות חייבים לאשר ולהתקבל אל תוך אספה זו.

חייבים להבטיח שיוון בין הנציגויות בכל איבריו. האפשריות שקיימות באו"ם לספק את אמצעים להאכיל את הרעב, להלביש את העירום, את הבור לחנך, חייבות להיתפס ולנצל כיוון שפרח השלום לא נתמך ע"י עוני וחיי מחסור. להשיג זאת צריך אומץ וביטחון. את האומץ, אני מאמין, שאנו מחזיקים. את הביטחון צריך ליצור, וכדי ליצור ביטחון אנו חייבים לנהוג באומץ.

האומות הגדולות של העולם יעשו בחוכמה לזכור שאפילו בעידן המודרני גורלם אינו נמצא לגמרי בידיהם. שלום דורש את המאמצים המאוחדים של כולנו. מי יכול לחזות איזה ניצוץ ידליק את הלהבה? לא רק הקטן והחלש חייב לשמור בקפדנות את התחייבותיו לאו"ם ואחד לשני. אם לא יוענק לאומות החלשות את קולן המתאים ביישוב בעיות העולם, אם השיוויון שאפריקה ואסיה נלחמו להשיג לא ישתקף בהרחבת החברות במוסדות שמרכיבות את האו"ם, ביטחון יבוא עד כדי כך בקושי רב יותר. אלא אם הזכויות של האנשים הקטנים ביותר לא יוגנו בשקידות כזו כמו של הגדולים ביותר, הזרעים של ביטחון יופלו על אדמה צחיחה.

מה שעומד על מאזניים הוא זהה לכל אחד מאיתנו - חיים או מוות. כולנו מבקשים לחיות. כולנו מחפשים עולם שבו האדם חופשי מהעול של בורות, עוני, רעב ומחלה. וכולנו נהייה לחוצים לברוח מן הגשם הקטלני של נשורת גרעינית במקרה שאסון יתקוף אותנו לפתע.

כאשר דיברתי בג'נבה ב1936, לא היה תקדים לראש ממשלה שפונה אל חבר הלאומים. אני לא ראש הממשלה הראשון, ואני לא יהיה האחרון שפונה אל האו"ם, אך פניתי לחבר הלאומים וגם לאירגון זה במעמד זה. הבעיות שאנו מתעמתים איתן היום הן באותה מידה חסרות תקדים. אין להם מקביל בהוויה האנושית. האדם מחפש בדפי ההיסטוריה פתרונות, מחפש תקדים, אך אין. לכן זה האתגר המוחלט.איפה אנו צריכים לחפש, למען השרדותנו, תשובות לשאלות שלעולם לא נשאלו? אנו חייבים לפנות קודם כל אל הבורא הכל יכול, זה שהקים את האדם מעל החיות והעניק לו תבונה והיגיון. אנו חייבים לשים את אמוננו איתו, שהוא לא ינטוש אותנו או ירשה לנו להרוס את האנושות שהוא יצר בצלמו. ואנו חייבים להסתכל אל תוך עצמנו, למעמקי נשמתנו. אנו חייבים לההפך לדבר שלעולם לא היינו, דבר שחינוכנו וניסיוננו וסביבתנו לא הכינו אותנו כראוי אליו. אנו חייבים להפוך לגדולים יותר משהיינו: יותר אמיצים, חזקים יותר בנפש, להשקיף רחוק יותר. אנו חייבים להפוך לחבר בגזע חדש, לגבור על דעות קדומות, לתת את נאמנותנו העליונה, לא לאומות, אלא לאחינו בתוך החברה האנושית.

הוד מעלתו, היילה סילאסי הראשון.
השישי לאוקטובר 1963.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[פרנקו]

גדול
באמת כול הכבוד!!!
_________________
הבורות היא האושר העילאי

[פרנקו]

Saadon מחכים לחידוש....
_________________
הבורות היא האושר העילאי

[RHCP]

טל כל הכבוד :]
(קראתי את זה מזמן, וזה אחלה נאום, ואין לי אבל כלכך מה להגיב)
פשוט רציתי להראות לך שאני מעריך את ההשקעה ושתמשיך עם זה :]
_________________
ארים את מבטי אל מעבר לשנאה כי בדרכי רוצה ליהיות עטוף מעיל תקווה

[Ras Saadon]

תודה , אני יוסיף עוד בימים הקרובים.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[Ras Saadon]

התחלתי לעבוד על הנאום שסילאסי נאם לחבר הלאומים ב1936, אני מניח שהוא יהיה פה עוד יומיים ככה.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[פרנקו]

חחח כבר לא יומיים...
אבל כך ת'זמן אין לחץ.. זה שאתה לא מעדכן זה לא אומר שאתה לא צריך לצוץ פה מידי פעם...
_________________
הבורות היא האושר העילאי

[Ras Saadon]

חח כן מצטער פשוט אני קצת עסוק בזמן האחרון והתירגומים לוקחים זמן וכח אבל קצת התפנתי ובאמת נראה לי שזה יהיה בקרוב , אני עכשיו עובד על זה.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[Ras Saadon]

מצטער שוב שאני מתרץ , חח אבל שוב הלחץ חזר לפני שהספקתי לסיים, הפעם אני באמת מקווה שאני יסיים בקרוב.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[RHCP]

מחכים בקוצר רוח :]
_________________
ארים את מבטי אל מעבר לשנאה כי בדרכי רוצה ליהיות עטוף מעיל תקווה

[פרנקו]

תגיד יש משהו שאפשר לעזור לך?
שיעזור לך לפרסם את התרגומים..?
_________________
הבורות היא האושר העילאי

[Ras Saadon]

אני לא מצליח לחשוב על משהו אבל אם יעלה לך רעיון בכיף, באמת ביזיון מה שעשיתי פה, לא מתאים, חח אז ככה שאני מצטער ואני מקווה שפעמים הבאות יקח לי הרבה פחות זמן.

ועכשיו סוף סוף, לנאום!

פנייה אל חבר הלאומים

אני, היילה סילאסי הראשון, קיסר אתיופיה, נמצא כאן היום כדי לטעון שצדק מגיע לאנשיי, ולהבטיח את העזרה שהובטחה לו לפני שמונה חודשים, כשחמישים אומות הצהירו שהתוקפנות בוצעה ע"י הפרה של הסכמים בין לאומיים.

אין תקדים לראש ממשלה שמדבר בעצמו באסיפה זו. אך אין גם תקדים לעם שנהיה קורבן לכזה חוסר צדק ונמצא כרגע בסכנה של כניעה לתוקפו. גם לעולם לא הייתה דוגמא של ממשלה כלשהיא שהולכת לקראת השמדה שיטתית של עם כלשהוא ע"י אמצעים ברברים, תוך כדי הפרה של רוב ההבטחות הטקסיות שנעשו ע"י האומות של העולם שאומרות שלא יהיה שימוש ברעל האכזרי של גזים רעילים כנגד אנשים חפים מפשע. בכדי להגן על עם שנלחם על עצמאותו העתיקה ראש האימפריה אתיופית בא לג'נבה, בכדי למלאות את החובה הנעלה, אחרי
שהוא עצמו נלחם בראש צבאותיו.

אני מתפלל לבורא הכל יכול שהוא יחסוך מן האומות את הסבל הנורא שנגרם לעמי, אותו סבל שהמנהיגים שמלווים אותי כאן נחרדו להיות עדים לו.
זוהי חובתי ליידע את הממשלות שנאספו כאן בג'נבה, אלה שאחראיות לחיים של מיליוני גברים, נשים וילדים, לגבי ההסכנה הקטלנית שמאיימת עליהם, ע"י כך שאני יתאר להם את הגורל שאתיופיה סבלה ממנו. לא רק על הלוחמים ממשלת איטליה פתחה במלחמה. יותר מכל היא תקפה אוכלוסיות רחוקות מאוד מלהיות עוינות, בכדי להשליט טרור ולחסלם.

בהתחלה, לקראת סוף 1935, מטוסים אילטקים הטילו על צבאותיי פצצות של גס מדמיע. השפעותיהן היו רק קלות. החיילים למדו להתפזר, מחכים עד שהרוח תפזר את הגזים הרעילים. המטוסים האיטלקים אז עברו לגז חרדל. חביות של נוזל הוטלו על קבוצות חמושות. אך אמצעי זה גם לא היה יעיל; הנוזל השפיע רק על כמה חיילים, והחביות על הקרקע היוו בעצמם הזהרה לחיילים ולאכלוסיה מן הסכנה. זה היה בזמן שהמבצעים לכתר את מקלה קרו שהפיקוד האיטלקי, פוחד מתבוסה, הלך לקראת פעולה, שעכשיו זהו תפקיד להוקיע אותה מן העולם. מרססים מיוחדים הורכבו על מטוסים כך שיוכלו לאדות, מעל אזורים רחבים של טריטוריה, גשם עדין של מוות. קבוצות של 9,15,18 מטוסים באו אחד אחרי השני כך שערפל שהופק מהם נהייה יריעה מתמשכת. כך היה שמסוף ינואר 1936,חיילים, נשים, ילדים, בקר, נהרות, אגמים ואזורי מרעה הורטבו עם הגשם הקטלני הזה. בכדי להרוג בשיטתיות את כל היצורים החיים, בכדי להרעיל ביתר וודאות את המים ואזורי המרעה, המפקדה האיטלקית פקדה את מטוסיה לעבור שוב ושוב. זו הייתה השיטה הראשית ללוחמה שלהם.

חורבן וטרור

המשמעות של ברבריות מורכבת מהבאת חורבן וטרור אל האזורים הכי צפופים באוכלוסיה, הנקודות הכי רחוקות מזירת הקרב. המטרה הייתה להפיץ פחד ומוות על חלק גדול מהטריטוריה של אתיופיה.
הטקטיקות הנוראות האלו הצליחו. אנשים וחיות מתו. הגשם הקטלני שנפל מן המטוסים גרם לכל אלו שבאו במגע איתו לעוף מצומקים מכאב. כל אלה ששתו מן המים המורעלים או שאכלו אוכל נגוע גם נכנעו לסבל הנורא. בעשרות אלפים, הקורבנות של גז החרדל האיטלקי נפלו. על מנת להוקיע מן העולם המתורבת את העינויים שנגרמו לעם האתיופי, הייתי נחוש בדעתי לבוא לג'נבה.
אף אחד חוץ ממני וחברי האמיצים לנשק לא יכל להביא לחבר הלאומים את ההוכחה הבלתי ניתנת להכחישה.

הבקשות של נציגי שפנו אל חבר הלאומים נותרו ללא מענה; לא התייחסו אל נציגי. זוהי הסיבה שאני החלטתי לבוא בעצמי להיות עד כנגד הפשע שמבוצע על עמי ובכדי לתת לאירופה אזהרה לגבי האבדון שמחכה לה, אם היא תחליט להשתחוות לפני המעשה שנעשה.

האם זה הכרחי להזכיר לאסיפה את השלבים השונים של הדרמה האתיופית? למעלה מ20 שנה, או כיורש העצר או כעוצר של האימפריה או כקיסר, לעולם לא הפסקתי להשתמש בכל מאמצי בכדי להביא למדינתי את התועלות של תרבות, ובמיוחד לבסס יחסי שכנות טובים עם כוחות שכנים. הצלחתי במיוחד לסכם עם איטליה את הסכם החברות של 1928, שאסר במפורש את השימוש של כוח נשק, בכל סיבה שהיא, כתחליף לכח נשק ולחץ היה פיוס ותיווך, דבר שעליו אומות מתורבתות ביססו סדר עולמי.

מדינה מאוחדת יותר

בדוח של החמישי לאוקטובר 1935, וודעת השלשה עשר הכירה במאמצי ובתוצאה שהשגתי. הממשלה חשבה שהכניסה של אתיופיה לחבר הלאומים, בנוסף לערבות של שמירה על הגינות טריטוריאלית ועצמאות שלה, תעזור לה להגיעה לרמה גבוהה יותר של תרבות. זה לא נראה שבאתיופיה היום יש יותר חוסר סדר וחוסר ביטחון מאשר ב1923. לעומת זאת, המדינה יותר מאוחדת ומצייתים לכח המרכזי יותר.

הייתי משיג תוצאות יותר גדולות בשביל העם שלי אם הממשלה האיטלקית לא הייתה שמה בדרכי כל מכשול אפשרי, הממשלה שעוררה מרד וחימשה את המורדים. באמת הממשלה הרומאית, כמו שהיא הצהירה בפתיחות היום, לא חדלה להתכונן לכיבוש של אתיופיה. הסכמי החברות שהיא חתמה איתי לא היו כנים, מטרתם היחידה הייתה להחביא את כוונתם האמיתית ממני. הממשלה האיטלקית מצהירה שבמשך 14 שנים היא התכוננה לכיבוש העכשווי. היא לכן מצהירה היום שכשאר היא תמכה בכניסה של אתיופיב לחבר הלאומים ב1923, כשהיא סיכמה את הסכמי החברות ב1928, כשהיא חתמה בחוזה של פריז שמוציא מחוץ לחוק מלחמה, היא רימתה את כל העולם. לממשלה האתיופית, בהסכמים חגיגיים אלו, ניתנו הבטחות נוספות של ביטחון שיאפשר לה להשיג עוד התפתחות על הדרך הספציפית של רפורמה שעליה היא שמה את מטרתה ושלה היא הקדישה את כל כוחה ואת כל ליבה.

תירוץ וואל-וואל

תקרית הוואל-וואל בדצמבר 1934, פגעה כי כמכת ברק. ההתגרות האיטלקית הייתה ברורה ולא היססתי לפנות לחבר הלאומים. מצבי היה כמו בתנאים של ההסכם של 1928, העקרונות של האמנה, והפצרתי את התהליך של פיוס ותיווך. לצערה של אתיופיה זה היה הזמן שבו ממשלה מסוימת חשבה שהמצב האירופאי הפך את את הצורך לשלום עם איטליה, חיוני בכל מחיר. המחיר ששולם היה הנטישה של העצמאות האתיופית לתאווה של הממשלה האיטלקית. הסכם סודי זה, שנוגד את התחייביות של האמנה, הפעיל השפעה רבה על מהלך האירועים. אתיופיה והעולם כולו סבלו ועדיין סובלים היום מההשלכות ההרסניות שלו. ההפרה הזאת של האמנה הייתה הראשון מבין רבות. מרגישה שהיא מעודדת במדיניותה כנגד אתיופיה, הממשלה הרומאית התכוננה למלחמה בקדחנות, חושבת שהלחץ המרוכז שהתחיל לפעול על הממשלה האתיופית אולי לא יצליח לגבור על ההתנגדות של אנשי לשליטה איטלקית. הזמן הגיע, לכן כל סוגי המכשולים הושמו בדרך עם המטרה לעצור את התהליך של פיוס ותיווך. כל מיני סוגים של מכשולים הושמו בדרך של תהליך זה. ממשלות ניסו למנוע מהממשלה האתיופית למצוא מתווכים מבין מדינותיהן: כאשר בית דין לפשרה א הוקם, לחץ הופעל כך שפסיקה לצד איטליה תינתן.
כל זה היה לשווה: המתווכים, אשר שניהם מהם היו פקידים איטלקים, נאלצו להכיר פה אחד שבתקרית וואל-וואל, כמו בתקריות שבאו לאחר מכן, שום אחריות בין לאומית לא יוחסה לאתיופיה.

מאמצי שלום

לאחר פסיקה זו, הממשלה האתיופית חשבה בכנות שעידן של יחסי חברות עם איטליה אולי יפתח. בנאמנות הצעתי את ידי לממשלה הרומאית. האסיפה יודעה ע"י הדוח של ודעת ה13, בתאריך החמישי לאוקטובר 1935, בפרטים של האירועים שקרו אחרי חודש דצמבר 1934 ועד השלישי לאוקטובר 1935.

יהיה די בכך שאני יצטט כמה מן המסקנות של דוח זה מספרים 24,25 ו26"התזכיר האיטלקי(מכיל את התלונות של איטליה) הונח על שולחן המועצה ברביעי לספטמבר 1935, בעוד שהבקשה הראשונה של אתיופיה למועצה נעשתה בארבע עשר לדצמבר 1934. בזמן שבין שני התעריכים האלו, הממשלה האיטלקית התנגדה להתייחסות לשאלה ע"י המועצה בטענה שהנוהל המתאים היחיד היה זה שסופק להסכם האתיופי-איטלקי של 1928. במשך כל הזמן הזה, יתר על כך, שליחת חיילים איטלקים למזרח אפריקה הומשך. משלוחים אלו של חיילים הוצגו למועצה ע"י הממשלה האיטלקית כחיוניים להגנה של המושבות שהועמדו בסכנה ע"י ההכנות של אתיופיה.

אתיופיה לעומת זאת, משכה תשומת לב להודעות הרשמיות של איטליה שלפי דעתם, לא השאירו ספק לכוונות העויינות של הממשלה האיטלקית.
מתחילת ריב זה, הממשלה האתיופית חיפשה את יישוב המחלוקת בדרכי שלום. היא פנתה לנוהלים של האמנה.
הממשלה האיטלקית רצתה להיצמד רק לנוהלים של ההסכם האתיופי-איטלקי של 1928, הממשלה האתיופית הסכימה. הוצהר שתמיד יובצעו בנאמנות החלטות התיווך אפילו אם ההחלטה היא כנגדך.הוסכם שהשאלה על בעלות וואל-וואל לא תבוצע עם מתווכים בגלל שהממשלה האיטלקית לא הסכימה לדבר זה. לכן המועצה נתבקשה לשלוח משגיחים נטרלים שאם יבקשו ייעצו לגבי כל חקירה שהמועצה אולי תחליט.

ויכוח וואל-וואל יושב ע"י תיווך, אך הממשלה האיטלקית הגישה את תזכירה המפורט למועצה, אשר תמך בטענה לחופש פעולה. התזכיר טען שמקרה כמו אתיופיה לא יכול לייושב ע"י האמצעים שאמנה מציעה.
הוצהר ש"כיוון ששאלה זו משפיעה על עניין חיוני ובעל חשיבות עליונה לביטחון איטליה והתרבות הוועדה תיכשל התפקידה הבסיסי ביותר, אם היא לא תפסיק אחת ולתמיד לבטוח באתיופיה, ותשמור כל זכות לפעול בכל האמצעים שאולי יהפכו להכרחיים לאיטליה כדי להבטיח את ביטחון המושבות ולשמור על האינטרסים שלה.

האמנה הופרה

וודעת השלשה עשר, המועצה, והאסיפה אימצו בפה אחד את ההמסקנה שהממשלה האיטלקית הפרה את האמנה ושהיא נמצאת במצב של תוקפנות. לא היססתי להכריז שאיני חפץ במלחמה, שדבר זה נכפה עלי, ושאני יאבק אך ורק למען עצמאות ושלמות עמי, ושבמאבק זה הייתי המגן של המטרה של כל המדינות הקטנות אשר נחשפות לתעוות הבצע של שכניהן החזקות.

באוקטובר 1935. 52 המדינות אשר מקשיבות לי היום נתנו לי את ההבטחה שהתוקף לא ינצח, שמשאבי האמנה ינוצלו כדי להבטיח את שליטת הצודק ואת המפלה של אלימות.

אני מבקש מ52 המדינות לא לשכוח היום את המדיניות שאיתה הם התחילו לפני 8 חודשים, ואת האמונה שעליה הדרכתי את התנגדות אנשי כנגד התוקף שאותו הם גינו לעולם. למרות הנחיתות הנשקים שלי, החוסר המוחלט במטוסים, ארטילריה, תחמושת, שירותי ביתי חולים, ביטחוני בחבר הלאומים היה שלם. חשבתי שזה יהיה בלתי אפשרי ש52 מדינות, כולל את המדינה החזקה בעולם יבוסו ע"י אויב אחד. סומך על אמונה עקב הסכמים, לא הכנתי שום הכנות למלחמה וכך גם המקרה עם כמה מכמה מדינות קטנות באירופה.

כשהסכנה נהייה דחופה יותר, כשאני מודע לאחריותי לעמי, במהלך ששת החודשים הראשונים של 1935 ניסיתי להשיג כח צבאי. ממשלות רבות הצהירו חרם כדי למנוע ממני לעשות את זה, בעוד שלממשלה האיטלקית ניתנו כל האמצעים לעבור את תעלת סואץ ללא הפסקה וללא מחאה, חיילים, נשקים או תחמושת.

הוכרח להתכונן למלחמה

בשלישי לאוקטובר 1935 החיילים האיטלקים פלשו לטריטוריה שלי. כמה שעות לאחר מכן הוצאתי צו של גיוס כללי. ברצוני לשמור על השלום, עשיתי כדוגמת המדינות הגדולות של אירופה בערב המלחמה הגדולה, גרמתי לחיילי לסגת 30 קילומטרים כדי לבטל כל סיבה להתגרות.

המלחמה התרחשה בתנאים רעים שהנחתי לפני האסיפה. במאבק הלא צודק בין מדינה השולטת יותר מ 42 מיליון תושבים, בעלת כסף, תעשיה ואמצעים טכנולוגים אשר אפשרו לה ליצור כמויות אין סופית של נשקי מוות, ובצד שני עם קטן של 12 מיליון איש, בלי נשק, בלי משאבים כשיש לצידה רק את הצדק של מטרתה שלה ואת הבטחת חבר הלאומים. איזה עזרה אמיתית ניתנה לאתיופיה ע"י 52 המדינות אשר הכריזו שהממשלה הרומאית אשמה בהפרת האמנה ואשר לקחו על עצמם את המשימה למנוע מן התוקף לנצח? האם כל אחד מחברי המדינות, כמו שהייתה חובתו לעשות במוסריות לפי החתימה על הוספת סעיף 15 של האמנה, התייחס לתוקף כאל מישהו אשר הצהיר מלחמה אישית כנגד עצמו? הנחתי את כל תקוותי בהוצאה לפועל של התחייבויות אלו. ביטחוני אושר ע"י ההצהרות החוזרות ונשנות שנעשו ע"י המועצה לגבי העובדה שתוקפנות לא תתקבל בברכה וכוח יגיע לסופו כאשר יאולץ להשתחוות לפני הנכון.

בדצמבר 1935 המועצה הבהירה שרגשותיה נמצאים בהרמוניה עם רגשות מיליוני האנשים, בכל חלקי העולם, אשר מחו נגד ההצעה לשסע את אתיופיה. נאמר רבות שהעימות בין חבר הלאומים והממשלה האיטלקית לא היה פשוט, ובגלל זה אני אישית סירבתי לכל ההצאות שיהיו לתועלתי האישית שנעשו ע"י הממשלה האיטלקית, אם רק הייתי בוגד באנשי ובאמנה של חבר הלאומים. הגנתי על המטרה של כל העמים הקטנים שאוימו עם מתקפה.

מה עם הבטחות?

מה נהיה עם ההבטחות שנעשו לי באוקטובר 1935? ציינתי בצער אך ללא הפתעה, ששלושה כוחות לא נתנו כל ערך להתחיבותם לאמנה. קישרם עם איטליה דחפו אותם לסרב לקחת כל אמצעי שהוא בכדי לעצור את התקיפה האיטלקית. להפך, זאת הייתה אכזבה עמוקה לי ללמוד שגישה של ממשלה מסוימת אשר, בשעה שהיא מצהירה על קשריה המצפוניים לאמנה, ניצלה את כל משאביה כדי למנוע את שמירתה. מתי שכל אמצעי אשר היה יכול להיות יעיל במהירות הוצע, תירוצים שונים הומצאו בכדי לדחות אפילו את התחשבות באמצעי זה. האם ההסכמים הסודיים של ינאור 1935, סיפקו בשביל מכשולים אלו?

הממשלה האתיופית לעולם לא ציפתה שממשלות אחרות ישפכו את דם חייליהן כדי להגן על האמנה כאשר האינטרסים האישיים המיידים לא הונחו על כף המאזניים. הלוחמים האתיופים ביקשו רק את האמצעים להגן על עצמם. במקרים רבים ביקשתי עזרה כלכלית בשביל לקנות נשק, העזרה זו דחתה אותי ללא הפסק. מה אם כך, בפועל, המשמעות של סעיף 16 של האמנה ושל הגנה קיבוצית?

בפועל, השימוש של הממשלה האתיופית במסילת הברזל מג'יבוטי לאדיס אבבה היה אמצעי מסוכן להעביר נשק לכוחות האתיופים. כרגע זה האמצעי העיקרי, אם לא היחיד של אספקה לצבאות הכיבוש האיטלקים. חוקי הנטרליות היו אמורים לאסור על משלוחים לכוחות האיטלקים אך אין אפילו נטרליות כיוון שסעיף 16 שם על כתפיו של כל אחד מחברי חבר הלאומים את האחריות לא להישאר נטרלי אלא לבוא לא לעזרתו של התוקף אלא הקורבן של התקיפה. האם האמנה כובדה? האם היום מכבדים אותה?

סוף סוף נעשתה הצהרה בפרלמנטים שלהם, ע"י ממשלות של כוחות מסוימים, בינהם החברים ברי ההשפעה הגדולה ביותר בחבר הלאומים, מכיוון שהתוקף הצליח לכבוש חלק גדול מהטריטוריה האתיופית הם הציעו לא להמשיך בביצוע של כל אמצעי כלכלי או כספי שיכול היה להיות מוחלט כנגד הממשלה האיטלקית. אלה הן הנסיבות אשר בהם הממשלה ארגנטינאית והאסיפה של חבר הלאומים בחרו לשקול את המצב שנוצר ע"י התקיפה האיטלקית. אני טוען שהבעיה שמוצגת לאסיפה היום היא אחת הרבה יותר רחבה. זה לא רק שאלה של יישוב התקיפה האיטלקית.

חבר הלאומים תחת איום

זה ביטחון קיבוצי: זה עצם הקיום של חבר הלאומים. זה הביטחון שכל מדינה תיהיה בחוזים בינלאומיים. זה הערך של ההבטחות שניתנו למדינות הקטנות שכבודן ועצמאותן תכובד ותובטח. זה העיקרון של שיוויון של מדינות מצד אחד או אחרת החובה שהושמה על כתפי הכוחות הקטנים לקבל את כבלי השיעבוד. במילה, זה המורל הבינלאומי שנמצא על כף המאזניים. האם החתימות שצורפו להסכם תקפים רק כל עוד לכוחות החותמים יש אינטרסט ישיר, מיידי, ואישי שמעורב?

שום שנינות יכולה לשנות את הבעיה או להזיז את עמדת הדיון. בכל הכנות אני מגיש את השיקולים האלה לאסיפה. בזמן העמי מאוימים בהשמדה, כאשר התמיכה של חבר הלאומים יכולה להדוף את המכה הסופית, האם יורשה לי לדבר עם כנות מלאה, בלי התאפקות, בכל הישירות כמו שנדרש ע"י חוק השיוויון בין חברי חבר הלאומים?

מלבד ממלכת האל אין שום מדינה על כדור הארץ שהיא עליונה לאחרת. במקרה שממשלה חזקה תגלה שהיא יכול להרוס עם חלש בלי עונש, אז זאת השעה של העם החלש לפנות לחבר הלאומים שיתן את שיפוטו בכל גילוי הלב.
ה' וההיסטוריה יזכור את שיפוטכם.

עזרה נדחתה

שמעתי שהוצהר שהסנרציות הלא ראויות שהוחלו לא השיגו את מטרתם, בשום זמן, תחת שום נסיבות, יוכלו סנקציות שהיו לא ראויות בכוונה תחילה, שהוחלו בצורה רעה בכוונה תחילה, לעצור תוקף. זה לא מקרה של אי אפשריות לעצור תוקף אלא מקרה של סירוב לעצור תוקף. כאשר אתיופיה ביקשה ומבקשת שינתן לה סיוע כלכלי, האם זה אמצעי שהיה בלתי אפשרי לביצוע? כאשר סיוע כלכלי של חבר הלאומים ניתן, אפילו בזמן שלום, לשתי מדינות ובדיוק לשתי מדינות אשר סירבו להפעיל סנקציות כנגד התוקף?

הממשלה האיטלקית ניצבת עם עברות מרובות של כל ההסכמים הבינלאומים שאסרו על שימוש בנשק, והשימוש בשיטות לוחמה ברבריות, זוהי חובתי הכואבת לשים לב היוזמה היום נלקחה במטרה לפעיל סנקציות.
האם יוזמה זו לא אומרת שבפועל שאתיופיה תינטש לתוקפה? באותו ערב של היום שבו אני אמור לעשות מאמצים עילאיים בהגנה על עמי כנגד אסיפה זו, האם יוזמה זו לא גוזלת מאתיופיה את אחד מהסיכויים האחרונים שלה להצליח להשיג את התמיכה שהובטחה ע"י חבר המדינות? האם זו ההדרכה שחבר הלאומים וכל אחד מחברי המדינות צריכים לצפות לה מהכוחות הגדולים שהם תובעים את זכותם וחובתם להנחות את הפעולה של חבר הלאומים?

האסיפה שלכם ללא ספק הניחה את ההצעות לעשות רפורמות לאמנה ולהפוך את ההבטחה של ביטחון קיבוצי ליותר יעיל. האם האמנה צריכה שינוי? איזה ערך יש להתחייביות אם הרצון לשמור אותם חסר? זה המוסר הבינלאומי שנמצא על כף המאזניים ולא הסעיפים של האמנה. בשם העם האתיופי, חבר בחבר הלאומים, אני מבקש מן האסיפה לקחת את כל האמצעים היאים בכדי לכבד את האמנה. אני מחדש את מחאתי כנגד ההפרה של ההסכמים שלהם העם האתיופי הופל קורבן. אני מצהיר בפני העולם כולו שהקיסר, הממשלה והעם האתיופי לא ישתחוו בפני כוח, שהם שומרים על טענותיהם שהם ישתמשו בכל אמצעי בכוחם בכדי להבטיח את הניצחון של הצודק והכבוד של האמנה.

אני שואל 52 אומות, שנתנו לעם האתיופי הבטחה לעזור להם להילחם כנגד תוקף, מה הן מוכנות לעשות למען אתיופיה? והכוחות הגדולים שהבטיחו את ערבות של ביטחון קיבוצי למדינות הקטנות שעל כתפיהן נופל האיום שיום אחד הם אולי יסבלו מגורלה של אתיופיה, איזה אמצעים אתם מתכוונים לנקוט?

נציגים של העולם, באתי לג'נבה לעשות, בניכם, את החובה הכואבת ביותר של ראש מדינה. איזה תשובה אני יקח

בחזרה לעמי?

ג'נבה, שוויץ.
יוני 1936.
הוד מעלתו היילה סיאלסי הראשון.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[Ras Saadon]

התקדמות רוחנית וחומרית

לגרום לרצונותינו לציית להשפעות טובות ולהתחמק מרעות, זה להראות חוכמה גדולה. בכדי ללכת אחרי מטרה זו אדם חייב להיות מודרך ע"י דת. התקדמות בלי דת זה כמו חיים מוקפים בסכנות ואפשר להשוות את זה לגוף בלי נשמה.

בידיעה שהתקדמות רוחנית וחומרית חיונית לאדם, אנו חייבים לעבור ללא הפסק בשביל להשיג את השניים בצורה שווה. רק אז נוכל להשיג את השלווה הפנימית שכה הכרחית לרווחתנו. בכל זמן שעימות בין ערכים חומרים ורוחניים עולה, המצפון משחק תפקיד חשוב וכל אדם שסובל ממצפון אשם לעולם לא חופשי מבעיה זו עד שיעשה שלום עם עצמו ומצפונו.

משמעות המוח זה המרכיב הבסיסי של מוסר אמיתי ולכן של עוצמה רוחנית.
עוצמה רוחנית היא המורה דרך הנצחי, בחיים האלה ובחיים שאחרי, כי האדם עומד עליון בין כל היצורים. מובל ע"י עוצמה רוחנית, האדם יכול להגיע לפסגות שהושמו לו ע"י הבורא הכל יכול.

כיוון שאף אדם לא יכול להתערב עם ממלכת האל כולנו צריכים להיות סובלניים ולחיות זה לצד זה עם אנשים בעל אמונות אחרות. במסורות המיסטיות של דתות אחרות יש לנו אחדות לא רגילה של הרוח.
לא משנה באיזה דת אנו עוסקים, הם אחינו הרוחניים. בזמן שהדתות האחרות בצורותיהן ההיסטוריות כובלות אותנו לקבוצות מוצמצמות ופועלות כנגד הנאמנות לקהילה העולמית, הרוחות כבר פעלו למען האחווה של האנושות בהרמוניה עם הרוחות של העידנים שעברו.

אף אדם לא צריך לפקפק באמונת האחר, כיוון שאף אדם לא יכול לשפוט את דרכי האל.

כמה חכם או חזק אדם, הוא ספינה בלי הגה אם הוא בלי אל. ספינה חסרת הגאים נמצאת ברחמים של הגלים והרוח, נסחפת לאן שהם לוקחים אותה ואם תופיע מערבולת היא תתרסק אל האבנים ותיהיה כאילו ולעולם לא הייתה. זוהי אמונתינו האיתנה שנפש בלי משיח כבולה לפגוש גורל זהה. האהבה שמוצגת לנו, ע"י האל שלנו, לאנושות צריכה להכריח את כל אלה, אשר הולכים בדרכי המשיח, לעשות את כל מה שיש ביכולתם בכדי לראות שהמסר של ישועה ימסר לאלה מאיתנו שלא היה להם את המזל הטוב לשמוע את החדשות הטובות.

הוד מעלתו היילה סילאסי הראשון.

למישהו יש משהו להעיר\להגיד\לשאול לגבי הנאומים שהיו עד עכשיו? לגבי התוכן לא התרגום, למרות שגם אם מישהו רוצה להגיד משהו על התרגום זה יתקבל בברכה .
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[פרנקו]

כול הכבוד..!!
באמת יפה מאוד.!
אני נהנה לקרא את התרגומים האלו גם הם הם מגיעים ברווחים גדולים של זמן זה שווה את הציפיה..
_________________
הבורות היא האושר העילאי

[Ras Saadon]

הפעם רציתי לשים נאום מאוד יפה שנעשה ע"י מרקוס גרווי הוא בעיקרון מדבר אל אפריקאים אבל אני חושב שכולנו יכולים ללמוד משהו.

הניעו את עצמכם

אנחנו חייבים לוותר על הרעיון הטיפשי הזה של לקפל את ידינו ולחכות לה' שיעשה את הכל בשבילנו. אם ה' התכוון לכך, אז הוא לא היה נותן לנו מוח, הוא לא היה נותן לנו תבונה, הוא לא היה נותן לנו את נשמתו, הוא לא היה שם אותנו פה במרכז הבריאה ומקיף אותנו בכל הדברים היפים של הטבע.
לא משנה מה אתה רוצה בחיים, אתה חייב להחליט לעשות את זה בשביל עצמך ולהשיג את זה בשביל עצמך, לא משנה אם זה להרים בית, להרחיב אימפריה, אם אתה רוצה לעשות את זה, אתה חייב לעשות את זה בשביל עצמך ואז ה' יברך את המאמצים בגלל שהוא יבין שאתה משתמש בחוכמתך לטובה. זה המסר שלי אליכם הלילה ואני מקווה שספגתם אותו בגלל שרק אם תספגו אותו תוכלו לקום פיזית ומנטלית מעל הדברים שאופפים אותכם. אז הלילה אני מעורר בכם השראה לעשות ניסויים בתחומכם, לשים ספינות אוויר באוויר, לשים בים "טיטניקים". אפריקה קוראת לכם לשירות, אפריקה קוראת לכם לאימפריה - אימפריה עולמית. אפריקה קוראת לחופש עולמי ועד שנענה, אפריקה לא תקום מן העפר, בגלל שאיבדנו את ההשראה של אבותינו.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."

[Ras Saadon]

משפט קצר אבל יפה מתוך תפילה שהוא עושה לה' במבוא לאוטוביוגרפיה שלו.

לא משנה מה המשימה תיהיה, תן לכולם להבין ולהיות משוכנעים שהיא תושלם בזמן והגיל הנכונים ושזה בלתי אפשרי להשלים אותה רק בידי רצון או בידי למהר אליה יתר על המידה.
_________________
"No one should question the faith of others, for no human being can judge the ways of God."